היינו במדינה זרה, דרומית אלינו, נוף מדברי עוצר נשימה.
הבטתי רחוק אל ההרים החומים בגוונים של שקיעה סגולה ומאוחרת, ושאלתי,"אנחנו בתימן?"
"לא" ענתה לי נערה מקומית שחומת עור. היא הוסיפה איזה שם של מדינה שנמצאת מבחינה דמוגרפית דרומית לעיראק. הבנתי שאני נמצאת בשטח אויב, אבלהמחשבה הזו לא הלחיצה אותי.
נשארתי להביט שם אל ההרים ששוכנים רחוק רחוק מהעיר. חשבתי לעצמי, "כמה חבל שמעטות הערים במרכז ה-ארץ, שאפשר לראות מהן קצת טבע."
באתי לעבוד שם. היו איתי כמה פרצופים מוכרים שלא זיהיתי, פשוט אנשים מוכרים.
כולם היו נראים מסביבי מתוחים, ורק אני הייתי רגועה.
עוד עובדה שתרמה למתח באווירה, היא שאותה הנערה שהזכרתי קודם הנדסה טיל במו ידיה שהיה מיועד למחוק את ארצי מעל פני האדמות, אבל משהו השתבש והתכנית לא יצאה לפועל.
דמיינתי בראש את גודלה של ארץ ישראל ביחס לכל המדינות השכנות. שאלתי את אותה הנערה, "מה היה קורה אם הטיל היה מתפספס ומגיע למדינות שכנות?" אבל השאלה שלי לא הרתיעה אותה, היא היתה מורעלת חזק נגד ישראל. כמה שנאה לב כל כך צעיר יכול להכיל? היא הזכירה במובן מסוים את אחותי בעמדתה הפוליטית הקיצונית. התמלאתי בסקרנות כלפיה, כי לכאורה היא נראתה כמו נערה חכמה מאד ובעלת מוסר עבודה גבוה, אחת שנראית רגילה למדי, ונראה שהיא די חיבבה אותי.
אילו היתה נולדת במדינה אחרת, אולי בזו שלנו, היא ודאי היתה מתחברת לימין הקיצוני. או שמה אולי היתה נמשכת לתחומים אחרים שאינם קשורים לפוליטיקה, או לצבא. אולי היא היתה אוהבת ריקוד? או שאולי אפילו כדורגל?
איכשהו הגענו לאיזה לובי בבית מלון, ואפילו לא עלתה בדעתי המחשבה, איך זה שהיא לובשת מכנס קצר וגופיה במדינה כזאת? במציאות של היום, היו כבר ממזמן הורגים אותה, ולמען האמת שגם אותי.
"בואי תישארי כאן, יש פה פחות עבודה", היא אמרה. כול העובדים שבאו איתי ירדו למטה לשטוף כלים. נשארתי לעמוד והבטתי בה, איך היא מפזזת ממקום למקום ומחלקת לכולם הוראות. אני בת 22, והיא בסביבות ה16, ויש לה סמכותיות מולדת, ועד היום עוד לא הצלחתי לרכוש לגמרי את שלי.
לפתע, השותפה שלי העירה אותי. "מיכל, תתעוררי, צריך להזריק לחתולים." איך זה יכול להיות, שמתי שעון מעורר... מתוך הבלבול, התחלתי להוציא כלים מהמדיח והשארתי אותו פתוח.
איזה חלום זה היה, לא רציתי להתעורר ממנו מפני שאני לעולם לא אזכה לבקר במקומות מסוימים בעולם, במציאות.
ורק הנוף המדברי הזה חקוק לי טוב טוב בזיכרון, נוף שרק אפשר לחלום עליו.





