מה היה קורה אם הייתי פוגשת אותך
גם אם רק במקרה?
בטעות, בפינה ברחוב...
מה הייתי עושה עם כל הגוש הזה שבחזה?
הייתי כנראה בוכה אותו החוצה.
הייתי מבקשת את החיבוק שלך ופורצת בבכי על הפינה שבכתף שלך.
הייתי מרטיבה לך את החולצה בדמעות
נרגעת מעט, ומתנצלת על המבוכה.
אני לא יודעת אם גם אתה היית בוכה,
או שהיית רק מנסה לנחם.
אני שלולית אדם שנמסה בקלות
ואתה מתפורר ונשבר.
עבר כל כך הרבה הזמן
ואני חושבת שאני אולי קצת חוצפנית
ושאולי אני מחיה את המתים
אני לא יודעת אם אהבת אותי.
כי אהבה לא נגמרת,
היא רק באה והולכת.
היא תתפוס לך בשרוול ותציק לך
היא תיחלש קצת ותחשוב שהתגברת,
עד היא תתפוס אותך בסיבוב כשלא תהיה מוכן.
היא תופיע בכל דבר שיעשה לך להיזכר
כשתצחק, כשתבכה, לא תוכל להתחבא.
אני רק רוצה לדעת אם אהבת אותי גם
ואם בכל פעם שאתה מדבר איתי אתה נזכר,
כי שכל אחד לחוד, זה לא אותו הדבר.
הייתי רוצה לפגוש אותך רק בשביל לדעת
אם הייתי אהבה או הסחת דעת.





