דברים גדולים מגיעים אלינו לבסוף, אם אנחנו מאד רוצים שהם יקרו.
השאלה אם אנחנו יודעים לזהות מתי הם קורים.
אף אחד לא הבטיח לי שלחיות זה בטוח.
ושאם מישהו הורס משהו, זה לא אומר שהוא הורס כדי לבנות.
לכן אנחנו בונים ממ"ד שיהיה קשה מאד להרוס.
ישנם שני טיפוסים של אנשים שמתגוננים בדרכים שונות:
יש את מי שיעדיף לצפות את הסכנה מתקרבת מנקודת מבט עילית, לכוון ויירט.
ויש את מי שהודף אותה, וכל דבר אחר שנכרה בדרך. כי כשיש חומות אז אין חוכמות.
אני אישית מעדיפה את המגדל ולא את החומה, במבצע הזה.
החומה נועדה כדי להגן, והמגדל משמש לתצפית.
מהחומה אפשר לראות כמה מטרים ספורים, ומהמגדל יש ראות טובה.
אני פשוט אוהבת לראות את זה בא מרחוק, וכפי שאמרתי מקודם, אלוהים לא שוכח.
ספינה רחוקה שטה לעברי.
אני בטוחה שמאוחרי קיר של לבנים לא הייתי מצליחה לזהות אותה.
הפעם התכנון היה טוב, והמיקום היה מדויק.
סימנתי את המטרה עם הכוונת במרחק ירייה.
יריתי בלי לחשוב יותר מדי..
אך כשהאדם מתכנן תוכניות, אלוהים צוחק.
נודע לי כי האיש שניצל מהספינה הטרופה, הינו מלאך ולא מלח.
וגם מי שעומד מאחורי החומה אינו חסין בפני הפתעות,
שימו לב לדברים הקטנים.
כי כשיש סדק האור נכנס פנימה.
וכשהאור הזה נכנס, אל תסגרו את הפתח, פשוט תסתנוורו ממנו.
;){kind=link}